השימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים הופך להיות נרחב ומשמעותי יותר ויותר. לצד מהשימושים אישיים יומיומיים, כמו שימוש בזיהוי פנים כאמצעי אבטחה נוסף בטלפון הנייד, או לארגון טוב יותר של תועפות התמונות שכולנו מצלמים ומקבלים כל הזמן, הטכנולוגיה נמצאת בשימוש הולך וגובר של ממשלות וכוחות ביטחון.
אף שמרבית הציבור חושבים ששימוש בזיהוי פנים ע"י כוחות הביטחון הוא לגיטימי, ישנו גם צד אחר. מומחים מביעים דאגה מהפגיעה בפרטיות. מה קורה כשמצלמים אותנו ללא ידיעתנו? מי רואה את התמונות האלו ואיזה שימוש נעשה בהן? שאלת השימוש היא המדאיגה ביותר, במיוחד כשמדובר בגופים אשר פועלים באופן טבעי תחת מעטה סודיות.
בשנה האחרונה הסוגייה הזו עלתה בצורה חריפה על רקע הפגנות נגד השלטון בהונג קונג, שם הממשל משתמש באמצעי זיהוי פנים כדי לזהות ולעצור אזרחים המפגינים נגד מדינויות הממשלה. המעבר משימוש בטכנולוגיה לצורך הגנה על הציבור, לשימוש בה לצורך עצירת התנגדות פוליטית, הוא מדאיג.
המפגינים השתמשו בשלל אמצעים כדי להגן על עצמם, החל מחבישת מסכות, שימוש במטריות כדי להתחמק מהמצלמות ואף הריסת עמודי תאורה שכוללים "מצלמות חכמות". המושלת מצידה הפעילה לאחרונה סמכויות חירום כדי לאסור שימוש במסכות פנים, איסור שעורר זעם ציבורי גדול, לצד פטנטים מקוריים להתחמקות מלשון החוק.
הפרטיות שלנו בסכנה מצד טכנולוגיות כאלו גם אם אנחנו לא מפגינים נגד השלטון. שימושים מסחריים שונים, או מכירת המידע שלנו באמצעות מאגרי נתונים שיכללו תמונות ומיקומים גאוגרפיים עשויים להפוך את הפרטיות שלנו במרחב הציבורי לבלתי קיימת.
הדאגה הזאת הביאה את סן פרנסיסקו להפוך במאי השנה, לעיר הראשונה שאוסרת על שימוש בטכנולוגיה של סריקת פנים בשטחה, למעט שדה התעופה והנמל הנשלטים ע"י החוק הפדרלי. רבים הביעו שביעות רצון מההחלטה, אבל היו גם קולות שהתנגדו וטענו שהגבלה כזאת היא מוגזמת.
לצד הדיון הציבורי, יש מי שפועלים כדי להגן על עצמן. הבלוגר עירא אברהמוב כבר כתב לפני כחמש שנים על הפעולות שנקט כדי לשבש את האיכות הביומטרית של הצילום שלו ברשיון הנהיגה בישראל.
מעצבים, אומנים וחוקרים החלו לעצב פתרונות לבישים שונים שמטרתם לשבש את הפעילות של טכנולוגיות זיהוי פנים. חלק מהעיצובים יישארו כנראה כאמצעי שמיועד לשימוש במקרים ספציפיים שבהם לא תרצו שיזהו אתכם, כמו למשל המסיכה הזו שעיצב האומן ההולנדי ייפ פן לאוווינסטיין, אשר משבשת טכנולוגיית זיהוי פנים אבל עדיין מאפשרת לבני אדם לזהות את ההבעות של חובש המסיכה.
במסגרת אותו פרויקט, ג'ינג צאי לו עיצב מקרן לביש אשר מקרין תצוגת פנים מתחלפת ומונעת את הזיהוי. הוידאו הזה הופץ לאחרונה עם הטענה (השגויה) כאילו זו טכנולוגיה ששימשה את המפגינים בהונג קונג.
פתרונות ועיצובים אחרים עשויים להיות בשימוש נפוץ ויומיומי יותר. מעניינת למשל ערכת CV Dazzel שפיתח האומן אדם הארווי. הערכה הזו כוללת הנחיות והדגמות לשימוש באמצעים שונים של איפור ותסרוקת כדי להטעות ולשבש אלגוריתמים לזיהוי פנים.
(Some of the photos are credited to Cha Hyun Seok)
מעניין יהיה לראות באיזו מידה ייכנסו שימושים כאלו ליומיום שלנו, ככל שהטכנולוגיות משתפרות ומתפשטות מצד אחד והחרדה הציבורית לפרטיות הולכת וגוברת.
Comentários