top of page
תמונת הסופר/תאדוה לוטן

מגדל בבל

עודכן: 11 בינו׳ 2020

כשעבדתי כיועצת במטריקס, היינו צוחקים שלפני כל הרצאה צריך לעבור על המצגת שלנו ולוודא שהיא buzzword compatible. לא שהתוכן היה משתנה עד כדי כך, אבל יש סיכוי שמאז המצגת הקודמת פשוט השתנה המונח שבו משתמשים כדי לתאר משהו שקיים כבר 10 שנים.

לעידן הדיגיטל יש שפה מאוד דינמית. הציניים שביננו יגידו שהכל מתחיל ונגמר ב-B.S שיווקי, וכשמחפשים דרך חדשה למכור משהו ישן, או לייצר סוג חדש של ביזנס, זו הדרך. זה נכון, אי אפשר להכחיש שלשיווק יש חלק גדול באינפלציית המונחים שאנחנו חווים.

מה הנזק בעצם? בעיני, הנזק הוא בבילבול שנוצר בשוק. בואו נדבר על ערוצים. התחלנו עם multi-channel, המשכנו ל-omni-channel ועכשיו אנחנו ב-channel-less. האם אין הבדלים בין 3 המושגים? יש, אבל אלו הבדלים קטנים שמאפיינים התקדמות טבעית של העולם שלנו. כשבאים לארגון ומנסים לשכנע אותו שאף אחד כבר לא עובד ב-multi-channel שבו הארגון השקיע כל כל הרבה, ועכשיו כולם ב-channel-less, התחושה בארגון היא במקרה הטוב חוסר הבנה ובמקרה הרע חוסר אמון.

קחו למשל את "טרנספורמציה דיגיטלית". זה מושג שאי אפשר להימלט ממנו, אבל אני לא ממש מחבבת. הוא מעורפל מאוד ועושים בו שימוש בהקשרים שונים מאוד ממה שהוא אמור לייצג. העירפול הזה גם תורם להצלחה של הבאזוורד, כי כל אחד יכול לצקת לתוכו את המשמעות הרצויה מבחינתו. שהרי, כשאף אחד לא יודע לומר מה זה אומר בדיוק, אז כמעט כל דבר שננסה למכור, תורם לטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון.

אני, אגב, לא אוהבת את המונח הזה מסיבה נוספת שפחות קשורה להיותו באזוורד. אני חושבת ש"טרנספורמציה" היא מושג גדול ומאיים. כן, ארגונים צריכים לעבור שינוי, חלקם קטן וחלקם גדול, אבל טרנספורמציה של ארגון היא דבר מאיים וקשה מאוד. רוב הארגונים לא יכולים ולא רוצים לעבור שינוי כזה. זו אחת הסיבות שאני מעדיפה לקרוא לזה "אדפטציה לדיגיטל" - מושג שמתאר נכון יותר האופי של שינויים ישימים והדרגתיים שארגונים יכולים וצריכים לבצע. וכן, אני מודעת לאירוניה בכך שאני מייצרת פה מעין מונח חדש שצריך להסביר :).


אחרי שרטנתי על באזוורדס, צריך להכיר בכך שבאמת מדובר בעולם שכל הזמן משתנה. טכנולוגיות מתחדשות, תפיסות חדשות, רעיונות חדשים שנולדים כל הזמן. כשהתחלנו לדבר על cloud computing זה נשמע להרבה מאוד אנשים כמו באזוורד חסר משמעות ולקח זמן עד שהטכנולוגיה הייתה מספיק מוטמעת וזמינה כדי שארגונים יבינו שמדובר במשהו מוחשי, משמעותי (ובעיקר - בעל ערך).

ובאמת, אנחנו זקוקים לשפה כדי לתקשר. כמעט כל פעם שאני מתחילה לדבר עם לקוח על משהו חדש, אני מנסה להתעקש ולהגיע להגדרה ברורה. הכשלים בתקשורת מייצרים הרבה בעיות וקצרים, כשגורמים שונים מעורבים וכל אחד מפרש בצורה אחרת את אותו המונח.

נניח, ניהול ידע. כל פגישה בתמיד מתחילה אצלי בשאלה למה אתם מתכוונים כשמדברים על ניהול ידע. זה מושג מטריה שכולל תחתיו כל כך הרבה דברים, אבל גם משמש בכל כך הרבה משמעויות. האם מדברים על תפיסת הידע הסמוי בארגון? האם מדברים על תפעולי של מסמכים, מצגות ומיילים שהארגון מייצר? האם מדובר על ניתוח ה-data של הארגון?

אתמול קראתי פוסט מתוסכל של קרייג רות' מגרטנר, שמבקש להבין למה מתכוונים כשמדברים על collaboration ומציע להתחיל להגדיר את המושגים שבהם אנחנו משתמשים. אני מזדהה עם התסכול. אם אנחנו מדברים, כדאי לכל הפחות שנבין על מה.


 

Photo by Cathy Mü on Unsplash

Comments


את הבלוג שלי אני מנהלת למעלה מעשור וכתבתי בו על שלל נושאים: מקצועיים, אישיים, פוליטיים, חינוכיים ואפילו כאלו שקשורים לתזונה ודיאטה.

אני יועצת עסקית-טכנולוגית והמומחיות שלי היא לחבר את היעדים העסקיים של הארגון עם הצרכים האמיתיים של הלקוחות על מנת לייצר את הפתרון הטכנולוגי הנכון והחדשני שהארגון יוכל ליישם ביעילות. אני מתמחה בדיגיטל וחווית לקוח, אדפטציה של הארגון לעידן הדיגיטלי - והרבה יותר מזה. אני גם חובבת נלהבת של מדע, טכנולוגיה, היסטוריה ומדע בדיוני. אני מעבירה הרצאות העשרה בנושאים האלו ובנוסף אני מנחה פאנלים ואירועים. והאם ציינתי שאני מנכ"לית בהתנדבות של עמותת מדעת? 

053_edited.jpg

אדוה לוטן

פוסטים אחרונים
bottom of page