אמא שלי היא אשה שלא מפחדת מטכנולוגיה. היא שולטת היטב במחשב ותוכנות נפוצות, מכירה לא רע את האינטרנט ויכולה ללמד כמה חברה צעירים דבר או שניים. היא אמנם נעזרת בנו לא פעם כמוקד שירות לנושאי מחשבים, אבל בסה”כ אפשר לומר שהיא וטכנולוגיה מסתדרים בסדר גמור.
עד שזה מגיע לטלוויזיה שלנו.
פעם זה היה קל. היה לך שלט, היה לו כפתור הפעלה וכיבוי, כפתורים לבחירת ערוצים וכפתור לעוצמת הקול. להדליק את הטלוויזיה היה משימה פשוטה, כל כך פשוטה שלא היינו צריכים להקדיש לה מחשבה. ובינינו, כך זה צריך להיות, כי
פטמת הזכוכית אינה מכשיר שאמור לדרוש מאיתנו מחשבה, בשום שלב של השימוש בו.
היום יש לנו לכל הפחות טלוויזיה וממיר דיגיטאלי, ולעיתים קרובות גם DVD שמחובר לחגיגה. אני בכלל לא מדברת על מחשב מדיה או מערכת קולנוע ביתי. כדי להדליק את הטלוויזיה, צריך לבחור את השלט-רחוק המתאים, להדליק את הטלוויזיה, לכוון את הערוץ (או את ה-AV, מה שזה לא יהיה) כך שהטלוויזיה תצליח לדבר עם הממיר/DVD, להחליף שלט, לבחור ערוץ מתאים בממיר או להפעיל את ה-DVD ולהיזהר לא ללחוץ על הכפתור הלא נכון, שיקלקל את כל מה שהצלחנו להשיג עד עכשיו. ואיפה שולטים בווליום?
עכשיו תכפילו את זה בשלושה מקלטי טלוויזיה שונים שמחוברים למכשירים שונים, ויש לכם בלגן בחזקת שלוש.
אני מסתדרת עם זה, למרות שערימות השלטים על השולחן מאיימות לתפוס כל חלקה פנויה, ולמרות זעקות העזרה בנוסח “אמא, תדליקי לי!”. אבל אמא שלי הודיעה שהיא מסרבת ללמוד שלוש שיטות שונות להדלקה של כל מכשיר בבית. כשביקשנו ממנה לשמור על הילדים בסוף שבוע, נאלצתי להכין מדריך למשתמש שמסביר איך להפעיל כל מכשיר ומה לעשות אם חלילה היא לוחצת על משהו לא נכון, ואחד המכשירים מתנקם בה על כך.
לכאורה, שלט אוניברסלי או שלט משולב אמור לפתור את הבלגן הזה, לא? ובכן, ניסינו שלט אוניברסלי משוכלל מאוד. כל כך משוכלל שבעלי, אני ועוד שני טכנאים שניסו, נכשלו בשלב המקדים – לא הצלחנו לגרום לו לזהות ולהפעיל את כל המכשירים שהוא אמור להפעיל… זנחנו את הכיוון הזה.
פתרון נוסף מציעים היצרנים בדמות שלט שמסוגל, בנוסף לפונקציות שהוא משרת, גם להשתלט על מכשיר נוסף וכך לחסוך את הצורך בשימוש במספר שלטים. גם זה לרוב לא בדיוק עובד, כי אתה אמור להגיד למכשיר במה אתה רוצה לשלוט עכשיו לפני שאתה לוחץ על הכפתור, כיוון שהפונקציות חופפות, ואתה עלול (שוב) לתכנן להחליף ערוץ בממיר ובפועל להעביר את הטלוויזיה למסך מושלג חינני.
השבוע נאלצנו להחליף את השלטים של yes בבית (תוצאת נפילות חוזרות ונשנות) וקיבלנו במקומם שלט מצ’וכלל של yes MAX HD Total (שמישהו יעצור אותם עם השמות האלו…). ופה ציפתה לי הפתעה, כי לשם שינוי מישהו השקיע מחשבה, ומצא את הדרך הנכונה לשלב בשלט אחד את השימוש בטלוויזיה ובממיר. שלושה כפתורים שולטים רק בטלוויזיה: כיבוי והדלקה, ווליום ו(איך אפשר בלי)ה-AV. כל היתר שולטים בממיר. אין סתירה ואין חפיפה.
אחרי שבוע של שימוש שבמהלכו מצאתי שהקשיים היחידים בתפעול הם כאלו שנובעים מהרגלים רעים של שלטים קודמים, אני יכולה לומר – כל הכבוד. נראה שלשם שינוי זה הצליח להם. יש תקווה!
זה הזמן לצאת לחופשה בסוף שבוע כדי שאמא שלי תגיד מה דעתה 🙂
יחד עם זאת, אחרי שבוע של שימוש מתחזק אצלי הרושם שהשלט עבר לייצור ישירות מהמחשב של מי שתכנן אותו. הוא באמת מעוצב יפה, אין ויכוח. הצבע השחור… הקווים האירודינאמיים המתוחכמים… המשקל הנמוך…
וברור שאף אחד לא ניסה להשתמש בו לפני שהתחילו לייצר אותו. כי מרכז הכובד שלו דפוק לחלוטין. כל המשקל של השלט מגיע מהסוללות, הממוקמות בחלקו התחתון. וכשאני – ואין לי ידיים קטנות במיוחד – מנסה ללחוץ על הכפתורים בחלקו העליון, נחשו מה קורה? אופס!
נראה לי שבקרוב ניאלץ להחליף אותו שוב (ואולי זו הייתה כוונת היצרנים? לייצר שלט שייפול שוב ושוב ויחייב את הצרכן להחליף אותו בתשלום? המממ…)
מחר וורדקמפ! אני אהיה שם. ואתם?
הזכויות לתמונות של alaina B וחברת yes.
