תקציר הפרקים הקודמים: לפני חודש וחצי החלטתי לקנות סמארטפון. שלושה דגמים עמדו על הפרק והבחירה לא היתה פשוטה כלל. כל כך התלבטתי שאפילו שקלתי אייפון באיזשהו שלב… ואז הפסקתי לשקול לשקול כשנזכרתי שאני אשלם הון תמורת הזכות לעשות מה שאפל מרשה לי לעשות. את HTC HD2 פסלתי בגלל מערכת ההפעלה והגודל. חשבתי על HTC אחר – ה-desire אבל המחיר הגבוה והעובדה שהם לא מיוצרים בפועל עם מסכי amoled, פסלו אותו גם כן. עם הנוקיה e72 שיחקתי קצת. לא מספיק כייפי לטעמי.
ואז פירסמה שרון בפייסבוק שהיא מוכרת מוטורולה מיילסטון חדש במחיר מציאה, ופתרה לי את הדילמה. נפגשנו השבוע בוורדקמפ וקיבלתי לידי מיילסטון טעון לתפארת. אחרי שבוע כמעט של משחקים, להלן התרשמותי מהמכשיר: – מערכת ההפעלה (אנדרואיד 2.1) מצויינת. העברית נתמכת היטב**, ממשק המשתמש ברור ונוח. – מצאתי שאני מסתדרת לא רע בכלל עם המקלדת הוירטואלית. לא מיידית, אבל תוך כמה שעות שימוש התרגלתי. – ויחד עם זאת כשאני רוצה לכתוב משהו יותר ארוך מציוץ בטוויטר, אני משתמשת במקלדת הפיזית. לאט. היא בסדר גמור, פרט לכך שבשביל לכתוב פסיק צריך לעבור לאנגלית, לפסק, ולחזור לעברית. את הפוסט הקצרצר הזה אני כותבת באמצעות האפליקציה של וורדפרס לאנדרואיד. כאמור – לאט אבל בטוח. – ההיצע במרקט של אנדרואיד עונה על כל צרכי, ובחינם. – כדי שהסוללה תחזיק מעמד בשימוש אינטנסיבי של יום שלם, אני משתדלת להטעין בכל הזדמנות, כולל בזמן נסיעה וכן לנטרל וויפי, בלותוט’ וג’יפיאס כשהם לא נדרשים. – כדי שלא לשלם הון לסלקום, התקנתי ישומון שמנטרל בלחיצת כפתור את תקשורת הנתונים הסלולארית, וכך מרסנת את התשוקה של המכשיר להתחבר כל הזמן לרשת. – נקודה שאצטרך להתרגל אליה היא הצורך להסתכל על המכשיר בשביל כל פעולה. מסתבר שתוך כדי נסיעה (לא נהיגה) זה עושה בחילה… – זה לא טלפון, זה מחשב ולכן אם מישהו אחר רוצה להשתמש בו הוא צריך להבין מי נגד מי.
עד כאן רשמים ראשונים. בשורה התחתונה נחמד מאוד 🙂
* כביכול סמסונג לא עומדים בקצב הייצור ולכן לא מספקים אותם. קשה לי להאמין שזו הסיבה האמיתית. ** הבעיה היחידה עם עברית – באופרה מיני העברית הפוכה. באסה.
