בשבועות האחרונים הוצף הפיד שלי בקישורים לסרטון המזהיר מפני הסכנות בצריכת חלב. תחת הכותרת “מישהו עדיין מאמין לפרסומות של שטראוס ותנובה” נטען בסרטון כי כולנו הוטעינו ע”י קונספירציה מסחרית הנמשכת כבר מאה שנים, המוליכה אותנו שולל, בסיוע הממסד המדעי והרפואי, לצרוך חלב ומוצרי חלב. צריכת החלב אינה טבעית, מסוכנת, גורמת למחלות קשות, בעיקר בילדים, כולל סרטן וסכרת נעורים. בניגוד למה שרוצים שנחשוב, חלב אינו תורם סידן לגוף ואף מגביר אוסטיאופרוזיס.
הנטייה שלי, כשאני רואה סרטון כזה או קוראת מאמר כזה, היא להרים גבה. בלי קשר לנושא המדובר, המציאות לעולם אינה שחור ולבן אלא טווח רחב של אפור. תיאוריות קונספירציה, בעיקר כאלו שכוללות אלפי חברות מסחריות ומאות אלפי אנשים, הן דבר בלתי אפשרי (נראה אותכם שומרים סוד ע”י יותר משני אנשים…). בנוסף, בליל הטיעונים שהציג הסרטון שפועלים ברבדים שונים – רגשיים, נתמכי ראיות או מעורפלים מאוד, גורמים לי לרצות להבין מה בדיוק קורה שם.
ספציפית על סכנות צריכת החלב אני שומעת כבר קצת יותר מעשור, והקולות מתחזקים והולכים. אולם הסרטון הזה הגיע לרמות דמוניזציה יוצאות דופן. לפחות, כך חשבתי לפני שקראתי את הטוקבקים והתברר לי שהוא מדבר למשוכנעים. את הפנאטיים קשה לשכנע (ככה זה, עם אמונה לא מתווכחים), אבל חששתי שאנשים שאינם פנאטיים ויראו את הסרטון, ישתכנעו שהטענות שהוא מביא נכונות.
לא הייתי היחידה שחשבה כך. חנן כהן פרסם המלצה באתר “לא רלוונטי”, שלא להעביר את הסרטון (ממליצה לקרוא את התגובות). אחריו פרסם רועי צזנה בבלוג שלו (ובהמשך גם ב-ynet), פוסט היתולי למחצה שמתייחס לחלק מהטענות המועלות בסרטון.
השבוע פרסמו חברי צוות הפודקסט (המצויין!) ספק סביר סרטון שמתייחס לנושא. הם פרסמו את הסרטון בעקבות פניות רבות שקיבלו מאנשים שמעוניינים בניתוח ביקורתי של של סרטון החלב. באופן מתודי מאוד הם מתייחסים למומחים כבייכול שמשתתפים בסרטון החלב – מיהם ומה הרקע המקצועי והאישי שלהם. וכן התייחסו אחת אחת לטענות המועלות בסרטון ובדקו לגבי כל אחת, האם יש כשלים לוגיים בטיעון, האם הקונצנזוס המדעי אכן טוען כפי שנאמר בסרטון החלב.
הסרטון מארח מומחים שמוצגים באופן המטעה לחשוב כאילו הם רופאים. בפועל מדובר בבעלי תואר דוקטור המתמחים בתחומים שונים של רפואה אלטרנטיבית: רפואה סינית, הומיאופתיה וכו’. חלקם בעלי אג’נדה אישית חזקה מאוד כנגד הממסד הרפואי או המדעי. הטיעונים עצמם לעיתים נובעים מכשלים לוגיים שונים, לפעמים מופרכים מיסודם ולפעמים כוללים הטעיות. למשל, הטענה שאנחנו לא צריכים לצרוך חלב מכיוון שזה לא טבעי – אין בעלי חיים אחרים ששותים חלב של בע”ח אחר. ובכן, זה נכון שאין בעלי חיים אחרים שחולבים פרות, אבל אנחנו עושים הרבה דברים אחרים שבע”ח אחרים לא עושים, כגון תרופות וניתוחים, משקפיים, כלי רכב (גם אופניים…) ועוד ועוד. גם חקלאות היא לא טבעית. טיעון מטעה אחר הוא: “חלב גורם לבעיות עיכול אצל 70% מהאנשים הרגישים לו”. ובכן, דה? מי שרגיש לחלב, מן הסתם יסבול מבעיות שונות? אם אתה רגיש לחלב, אל תצרוך חלב, כמו שמי שרגיש לגלוטן לא צריך לצרוך לחם. אבל אין שום קשר בין זה לבין צריכת חלב כללית ע”י מי שאינם רגישים לו. ועוד ועוד…
אני מאוד ממליצה לצפות בסרטון של ספק סביר. הסרטון קצת ארוך, אבל כדאי (אפשר לצפות בכמה חלקים). לא פחות חשוב, הפיצו אותו, כדי שחבריכם – אם ראו את סרטון החלב – יקבלו נקודת מבט מאוזנת.
לצפייה בסרטון
ובעיקר, אל תקבלו כמובן מאליו כל דבר שאומרים לכם. תשאלו, תתהו, זה בדר”כ יתן לכם את הכלים להחליט לבד מה טוב בשבילכם.
רוצים חלב?
