קשה לי מאוד לעשות את הסוויץ’ הזה בראש, ולהכנס כמו שצריך לתוכנית של תזונה וכושר שתחזיר אותי להיות שוב עצמי. פעם הייתי מתייסרת בגלל כח הרצון הרופף שלי. היום אני מבינה שזה לא מועיל, ההלקאה העצמית הזו, היא ממילא לא מובילה לשום דבר חיובי.
במקום זה אני מנסה להתקדם כל פעם צעד אחד. לא מלחמה כוללת, אלא כיבוש זוחל.
עם ארז, מאמן הכושר המצויין שלי, חזרתי להתאמן לפני כמה שבועות. מצאנו יומיים בשבוע שבהם אפשר להכניס אימון בוקר, והוא מאמן אותי אצלי בבית. מכיוון שארז הוא לא רק מאמן כושר, אלא גם בעל הכשרה כתזונאי ואישיות של coacher, הוא עוזר לי גם בהיבטים אחרים.
כדי לרזות אני חייבת לעשות אימונים אירוביים, וגם לשמור על מסת השריר שלי כדי שהיא לא תידלדל וכדי שהיא תעזור לי לשרוף יותר שומן. אחרי הרבה דיונים והתלבטויות לוגיסטיות, עשיתי מנוי בחדר הכושר המקומי, בשביל לעשות שם שלושה אימוני אירובי בשבוע. באימונים עם ארז אנחנו מתמקדים בתרגילי כח, מתיחות, יוגה וכו’. לכאורה אני יכולה להשתמש בשירותי המאמנים שחדר הכושר מעמיד לרשותי במסגרת המנוי, אבל העבודה עם ארז שווה זהב מבחינתי – אני לא יודעת איך הייתי עושה את זה לבד.
הלוגיסטיקה הופכת יותר ויותר מורכבת, עם הפיצית שלי בבית, ומיעוט השעות במשרד (מגיעה מאוחר שלוש פעמים בשבוע…), אני מוצאת את עצמי מותחת למקסימום את כל המשאבים. אני צריכה למצוא דרך שזה לא יבוא יותר מדי על חשבון שעות שינה, דבר שגם יפגע בהרזיה, וגם על הדרך עלול למוטט אותי קלות.
עכשיו שהאימונים התחילו לעלות על דרך הישר, הגיע הזמן לטפל בתזונה. במסגרת תוכניתנו “פרה פרה” ארז הציב לי מטרה ראשונה: לא משנה כרגע מה אני אוכלת, העיקר להקפיד על שני דברים:
1. ארוחת בוקר, אפילו סנדוויץ’ (עדיף מחיטה מלאה) אבל העיקר שיהיה עד השעה 10:00.
2. להפסיק לאכול בערב, 3 שעות לפחות לפני שאני הולכת לישון.
אני נותנת לעצמי שבוע – נראה איך אעמוד בכך.
