לא, הפוסט הזה אינו מכיל ולו שביב של ספווילר. אפשר להמשיך לקרוא ללא חשש.
עוד פחות מיומיים וחצי עד לפרסום של הארי פוטר השביעי. רוב ידידי ומכרי מביטים עלי בימים אלו במבט של חמלה מעורבת בבוז. ובכל זאת, אני מתמסרת בהנאה לטירוף הקולקטיבי. כלומר, לא להתלהבות מהאבטחה המטורפת, לא לספקולציות על כמה ימותו ומי יתחתן עם מי. אבל כן להנאה מהמשך הסדרה שאני כל כך נהנית ממנה, ובהחלט מוצאת בה עומק שרבים לא רואים.
עוד יומיים ו(כמעט) חצי, ובינתיים אני עושה כל מאמץ שלא יקלקלו לי את הנאת הקריאה בספר. זה דבר אחד לקרוא ספקולציות של חובבי הארי פוטר. זה דבר אחר לגמרי אם מישהו קרא כבר את הספר, והוא מגלה לי את הסוף. זו נבזות שאין כדוגמתה. וחובבת שכמותי נאלצת היום להזהר בכל פעם שהיא מקליקה על לינק ברשת, בכל פעם שהיא פותחת טלוויזיה או מאזינה לרדיו.
מישהו גנב עותק של הספר, צילם אותו במצלמה ביתית, והפיץ אותו ברשת. עכשיו כל אחד יכול לקרוא ולדעת הכל. אני לא רוצה לדעת. אני רוצה לקרוא לבד, בשקט, אחרי שאקבל את הספר יחד עם עוד עשרות חובבים כמוני, ואתענג על כל מילה.
יכול להיות שמה שמופץ ברשת הוא אכן הספר עצמו. אבל אני מזכירה לכל מי שמתלהב מהיכולת לקרוא את הספר, שמאז הספר השלישי לפחות מתפרסמים שוב ושוב ושוב זיופים של הספר. ומי שחושב שאי אפשר לזייף צילום של הספר במצלמה דיגיטלית, שיציץ פה:
