top of page
  • תמונת הסופר/תאדוה לוטן

נומה נומה? היי!

(בפוסט הזה יש כמה סרטונים – קוראי google reader מוזמנים להכנס לבלוג כדי לצפות).

מייקל ווש, פרופסור לאנתרופולוגיה, שאחראי בין היתר לסרט הבא, פרסם וידאו הכולל הרצאה בנושא “היכרות אנתרופולוגית עם you tube”. (דרך Sociological Images)

ווש סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב, דרך גיבורי התרבות לרגע, השערוריות, והאינטראקציה הקהילתית והבין-אישית שנוצרת באתר. הסרט משובץ בפנינים מקסימות של יצירתיות ולכן הוא מהנה גם מעבר לתפיסה האנתרופולוגית המעניינת שהוא מציג.

גם אני!

חלק גדול מהתופעות שהסרט מתאר, מתחילות בניצוץ של מקוריות או יצירתיות, ונענות בפרץ של רימיקסים או חיקויים של המקור, שלעיתים אפילו עולים על המקור. סוג של השראה מקוונת. דוגמא נחמדה שאני אוהבת לתת לסוג הזה של אינטראקציה, מתחילה בסרטון הבא, של בחור עקשן מאוד בשם נח, שצילם את עצמו יום יום, במשך שש שנים, ואז ערך סרטון מכל הצילומים האלו.

בין כל סרטוני התגובה, מצאתי שנים חמודים במיוחד. הראשון מראה הריון ב-20 שניות

בשני בן מצלם תמונה של עצמו כל יום – טייק-אוף חינני על נח, ובאותה הזדמנות גם על עוד כמה להיטי רשת.

לחלל הריק

ווש מדבר בין היתר על מה שהוא קורה “קריסת ההֶקשר”.  מי שמצלם את עצמו מדבר ומפרסם את הסרטון ביו-טיוב, למעשה עושה זאת בחלל הריק. הוא אינו רואה את האנשים שאליהם הוא מדבר, הוא אינו יודע מי יצפה בו, מתי ובאיזה הקשר. הוא אינו יודע איזו תגובה הוא יעורר ואינו יכול לשלוט בכיוון שאליו יתפתח (או לא יתפתח) הסרטון שהוא העלה.

לדעתי מה שהוא מתאר נכון, עד לגבול מסויים – עד שנוצרת הקהילה. כשאנחנו כותבים בפורום אנחנו בדרך כלל מכירים לפחות חלק מהכותבים הקבועים, אנחנו מכירים את הדינמיקה של  הקהילה שבה אנחנו משתתפים, וכך אנחנו יכולים לצפות לתגובות מסוג מסויים. כללי הנטיקט בעבר תמיד המליצו לצפות מעט בקהילה שאליה מצטרפים, לקרוא מבלי לכתוב, כדי לדעת מה מקובל ולהכיר את המשתתפים. אבל ברשת של ימינו, שבנויה בצורה של חלקיקים המתקשרים זה לזה בצורות רבות ושונות, קשה לזהות את הקהילה.

אם אני אפרסם היום סרטון ביוטיוב, באמת אין לי דרך לדעת מי יצפה בו וכיצד הוא יתפרש. אולם אם אפתח וידאו בלוג ואפרסם סרטון אחר סרטון, עם הזמן עשויה להתפתח קהילה קטנה של קוראים קבועים ומגיבים קבועים. ממש כמו בבלוג “רגיל” – גם בלוג הוא מבודד ונטול הקשר במידה מסויימת, עד שהוא משתלב בתוך קהילת בלוגים, ומפתח את קהל הקוראים והמגיבים היוצרים עבורו את ההקשר.

עם זאת, נכון מאוד שהעידן הנוכחי הוא עידן ה”פוסט קהילות”. הרבה יותר קשה להשתלב ולהכיר קהילות ברשת חברתית, בבלוגים או באתרי מידה חברתית אחרים. זה מורכב יותר ולוקח הרבה יותר זמן.  הגיע הזמן לכתוב מחדש את הנטיקט, ולהוסיף מפת דרכים.

את הבלוג שלי אני מנהלת למעלה מעשור וכתבתי בו על שלל נושאים: מקצועיים, אישיים, פוליטיים, חינוכיים ואפילו כאלו שקשורים לתזונה ודיאטה.

אני יועצת עסקית-טכנולוגית והמומחיות שלי היא לחבר את היעדים העסקיים של הארגון עם הצרכים האמיתיים של הלקוחות על מנת לייצר את הפתרון הטכנולוגי הנכון והחדשני שהארגון יוכל ליישם ביעילות. אני מתמחה בדיגיטל וחווית לקוח, אדפטציה של הארגון לעידן הדיגיטלי - והרבה יותר מזה. אני גם חובבת נלהבת של מדע, טכנולוגיה, היסטוריה ומדע בדיוני. אני מעבירה הרצאות העשרה בנושאים האלו ובנוסף אני מנחה פאנלים ואירועים. והאם ציינתי שאני מנכ"לית בהתנדבות של עמותת מדעת? 

053_edited.jpg

אדוה לוטן

פוסטים אחרונים
bottom of page