* לא, לא הסרט.
מראות הן דבר מאוד מענין. מצד אחד, הן משקפות אותנו בצורה מושלמת ומדויקת, במידה שלא מאפשרת התעלמות. מצד שני, כמו כל מציאות, אנחנו רואים מה שאנחנו רוצים לראות (מה שאפשר לי להגיע למשקל שהגעתי אליו למרות התעקשותה של המראה לשקף אותי בכל תפארתי). ובכל זאת, אני לא יכולה להתעלם מההשפעה שיש למפגש היומי שלי עם המראה על התפיסה שלי את עצמי ועל האופן שבו אני מרגישה.
לפני 8 שנים הייתי בעודף משקל גבוה ובכל פעם שהסתכלתי במראה תהיתי מי זו במראה שלי. כשהייתי עוברת ברחוב ומציצה בחלונות ראווה הייתי מתפלאה מי זאת השמנה שמסתכלת עלי בחזרה. קיבעתי במוחי תמונה מנטאלית של עצמי בגיל 17, תמונה שביחס אליה מדדתי את עצמי במשך הרבה מאוד שנים. באופן מפתיע, זו היתה אכזבה מתמדת. היום אני לא חושבת על עצמי כעל בת 17 יותר (רואים? התקדמתי). אני מסוגלת להתמודד עם הדמות שנשקפת אלי מהמראה, גם אם אני לא אוהבת את מה שאני רואה.
אבל בכלל לא על זה רציתי לדבר! אם נשתמש בתפקידה של המראה כמשקפת המציאות, יש כל מני סוגים של מראות. המראה שבה אני משתמשת כל הזמן בדיאטה הזאת, היא יומן האכילה. רות התעקשה שאנהל אחד כזה, כיוון שהנסיון שלה, מגובה ע”י מחקרים בעולם, הוכיחו שלניהול יומן אכילה יש השפעה חיובית גדולה על הצלחה באיבוד משקל.
בהתחלה היה לי קשה. החזקתי פנקס קטן ורשמתי בו את מה שאכלתי, אבל לא הרגשתי שזה נותן לי משהו וכל הזמן הייתי שוכחת לכתוב ביומן. למרות זאת גיליתי כל מני דברים מעניינים, למשל גיליתי שיש לי ההרגל לאכול בזמן הנהיגה. הוא נובע מכך שארוחת הבוקר שלי בדרך כלל נאכלת תוך כדי הנסיעה לעבודה ואילו בכיוון השני אני אוכלת לעיתים קרובות כדי להלחם בנמנום הצהריים. אבל שמתי לב שהדחף לנשנש משהו מופיע בשניה שאני יוצאת לדרך. נגד נמנום הצהריים אנסה להלחם באופן אחר, בעזרת אכילת משהו עשיר בחלבון לפני הנסיעה.
המשכתי לחפש דרך יותר אפקטיבית לנהל את היומן וכהרגלי פניתי לטכנולוגיה. חיפשתי כלי און-ליין שמאפשר את הרישום, מספק פידבק ויזואלי ודוחות על המידע שהזנתי ומאפשר לנהל מאכלים וחומרי גלם משלי. היה לי חשוב שלכלי הזה תהיה גם אפליקציית מובייל, כדי שאוכל להזין מידע גם כשאני לא מול מחשב. לבסוף רציתי למצוא כלי שיודע להציג גם מידע על האינדקס הגליקמי של המזון, בהתאם לדיאטה שבחרתי.
לבסוף מצאתי אתר שענה על מרבית הדרישות, אף שלא כולם. מצאתי אתרים ישראליים שמספקים יומן אכילה: נטוגרין שעושה רושם טוב, ו-food dictionary שפחות מוצלח אבל מספק. לאף אחד משניהם לא קיימת אפליקציית מובייל, מה שפסל אותם מבחינתי. האתר שבחרתי הוא אתר אמריקאי בשם MyFittnessPal.com, שמאפשר הזנת מידע און ליין באינטרנט, בסמארטפון וב-iPad.
בפתיחת החשבון התבקשתי להזין כל מני נתונים על עצמי (גובה, משקל נוכחי, משקל מטרה, רמת פעילות גופנית) והאתר הציע לי צריכת קלוריות יומית, שהתאמתי לפי שיקול דעתי. בהמשך יכולתי להזין את הפרטים של יומן האכילה בחלוקה לפי ארוחות, עם אפשרות להגדיר בעצמי אחר איזה ארוחות אני רוצה לעקוב. תוך כדי הזנת היומן מקבלים סיכום של צריכת קלוריות, שומן, חלבון ופחמימות, וכן כמה נותן מההקצבה היומית שלי. מכיוון שאני בעיקרון לא סופרת קלוריות אלא מקפידה על כללים אחרים, פחות אכפת לי אם עברתי את קצבת הקלוריות היומית שלי או לא. יחד עם זאת, אי אפשר להכחיש שלראות את המספרים האלו בירוק ואדום משפיע עלי ברמה מסויימת. אני בעיקר משתמשת בזה כדי לוודא שלא אוכל מעט מדי.
כמובן שניתן להזין גם מידע על המשקל כדי לעקוב אחרי ההתקדמות וכן אפשר להזין פרמטרים אחרים אם בוחרים לעקוב אחריהם, כגון היקפים או אחוזי שומן בגוף. האתר מספק גרפים נחמדים, יותר או פחות אפקטיביים. מבחינתי המגרעת העיקרית של היישום הזה היא שהוא לא מספק שום מידע לגבי האינדקס הגליקמי של המזון. אבל לא מצאתי אף כלי כזה…
כרגיל, נראה שרות צדקה. עצם ניהול היומן מכוון אותי להיות מאוד מחושבת ומודעת למה שאני אוכלת. היומן משקף בצורה מאוד טובה ומיידית מה וכמה אכלתי במהלך היום. מילוי היומן הוא עוגן מסויים שעוזר לי להשאר מחוברת לתוכנית הדיאטה שלי.
מומלץ 🙂
