לפני חודשיים עמדתי קבל עם ואינטרנט והכרזתי שאני יוצאת לדרך ותחזיקו לי אצבעות. איך הולך לי? בסדר גמור, תודה ששאלתם. השילוב של תוכנית מתאימה, תמיכה מקיר לקיר ורישום קפדני עוזר לי מאוד.
Memories | philip.bitnar 2010
אחד הנושאים שאני מוצאת את עצמי נאבקת בו, הוא רף הציפיות שלי בנושא המשקל. מסתבר שהוא נמוך ואני עסוקה כל הזמן בהנמכה נוספת שלו. כמעט כאילו אני מונעת מאיזו אמונה טפלה, אני מפחדת לדבר על הצלחות שלי, מפחדת להציב יעדים מספריים. מפחדת שאכשל –בטוחה שאכשל – ולא רוצה להציב לעצמי מטרה שאולי אינה ריאלית, מחשש שלא אגיע אליה. ואיפשהו, עמוק בלב (או אולי לא כך כך עמוק), אני די משוכנעת שלא אגיע אליה.
רות כל הזמן אומרת לי שאני חייבת להשתחרר מזה. שהנבואה של תת המודע שלי תמצא דרכים מאוד מעשיות להגשים את עצמה. שאני חייבת להרשות לעצמי לשאוף גבוה, להציב לעצמי מטרות ולהאמין שאגיע אליהן. שאין סיבה ממשית שלא אוכל להגיע אליהן. שכישלונות העבר אינם מעידים כלל על ההווה או העתיד.
אז אני מנסה. הפרסום באינטרנט עובד, לפחות עד עכשיו הוא עזר, אז אני אלך על זה שוב, בצורה הכי פומבית שאפשר (אמא’לה):
התחלתי במשקל הפנטסטי של 108 קילוגרם. 40 מהם מיותרים ואני מתכננת להפטר מהם. זהו, אמרתי את זה.
ואתמול בבוקר נפרדתי מהקילוגרם העשירי. מסתבר ש-BMI גבוה זה לא כל כך רע! אפשר לרדת קילו בשבוע וזה בסדר גמור! רבע הדרך מאחורי, אפשר לחגוג עם עגבניית שרי וטיפול וואטסו מפנק בשבת.
