בשבועיים האחרונים קראתי בבלוג לחץ חברתי, הקורא לבטל את חוק ההסדרים. יאיר טרצ’יצקי ויואב ריבק מבארים בפירוט ובבהירות (תודה!) את המשמעויות האמיתיות של החוק האנטי-דמוקרטי הזה.
לא אחזור על ההסברים, אני ממליצה פשוט לגשת לבלוג שלהם ולקרוא. אחרי כמה דוגמאות מסמרות שיער החלטתי לקחת את החוק הזה ולקרוא אותו. משימה לא פשוטה, בהתחשב בגודלו של החוק וכן בעובדה שהוא מפנה לעשרות חוקים אחרים, שאת רובם אינני מכירה. ובכל זאת, בקריאה מרפרפת בלבד של החוק, מצאתי שני דברים שהקפיצו אותי:
פרק ה’, הוראות שעה לשנת 2007, מכיל רשימה של חוקים אשר הוחלט להקפיאם על מנת לאפשר את “מימון הלחימה בצפון בקיץ 2006”. עד כמה ציניים אפשר להיות, כאשר אחד החוקים המוקפאים הנו חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) ?
בסעיפים 69 ו-70, מתייחסים לתיקון בחוק זכויות התלמיד. מסתבר, לפי דברי ההסבר בחוק, כי הוגשה עתירה לבג”צ נגד שרת החינוך, בטענה שהגבייה מהתלמידים עבור בחינות הבגרות אינה חוקית כיוון שהיא נוגדת את חוק לימוד חובה, לפיו יש לתלמידים זכות לחינוך חינם. הגביה הנוכחית עומדת על 20% בלבד מהסכום הנדרש, 400-500 ש”ח לתלמיד (בסה”כ כ-50 מליון ש”ח).
הנה פתרון מצוין – משנים את החוק. והופ! יש לנו תשובה לבג”צ (“גביה של תשלום בעד בחינת בגרות ממשלתית, שנעשתה בהתאם להסדרים שהיו נהוגים לפי הנחיות משרד החינוך, לפני תחילתו של סעיף 9א לחוק זכויות התלמיד כנוסחו בסעיף 69 לחו זה, יראו אותה כאילו נעשתה כדין”). כך יש לנו פתרון למימון בחינות הבגרות, ובאותה הזדמנות, גם יש לנו לגיטימציה לגבות מההורים עד 198 מליוני שקלים נוספים.
שימו לב – עוד מסמר בארון המתים של חוק חינוך “חינם”. או נכון יותר: חינוך חינם, בגרות – רק מי שכיסו מאפשר זאת.
צרפו את מחאתכם עוד היום!
