הבלוג הזה ייסגר בקרוב, ואיתו הפרופיל שלי בפייסבוק. למעשה, תיכף נסגור גם את פייסבוק, כי האינטרנט מת. מה, לא שמעתם?
טקראנץ’ עיצבנו אותי. ארינגטון כותב בפוסט מהזן הפסקני (והמעצבן), שהתרסקות מניות הטכנולוגיה, או התפוצצות הבועה השניה, מהווה את מותה של ה-web 2.0.
הממ.
נכון, web 2.0 נולד כמונח שיווקי. נכון, הבועה הוובשתיימית פירנסה מצויין הרבה חברות. אבל החבר’ה שם בחלונות הגבוהים שמשקיפים על סיליקון וואלי, שכחו שבזמן שהם ממציאים באזוורדס ומנתחים טרנדים, יש אנשים באינטרנט הזה. web 2.0 אינו רק שמה של התקופה, או טרנד טכנולוגי שעוזר למכור מניות ולעשות הרבה כסף.
בעיני, web 2.0 זה קונספט. מליוני בלוגים פעילים (וכמה מהם ממש מעניינים), רשתות חברתיות, אתרי שיתוף מדהימים. האינטרנט היום הוא שיחה רבת משתתפים. הרשת התוססת הזו שבה אנחנו גולשים, קוראים ובעיקר כותבים, היא לא משהו שנוצר בזכות סיליקון וואלי, והיא גם לא תיעלם כשקרנות הון הסיכון יפסיקו להשקיע.
בקיצור, נא להירגע.
