אי אפשר להתחמק מזה בימים האחרונים. כל מי שאפילו חולף בטווח עשרה ערוצים מערוץ 2, אינו יכול שלא להיתקל בפרומו לעונה החדשה של אמא’לה.
העונה הראשונה היתה מפתיעה במקצת, לפחות ברמת הקונספט: הריון לא מתוכנן, אם חד הורית, לידה, לילות בלי שינה, פליטות. ובפריים טיים! מהפכני.
וברצינות, אני התרשמתי. כל הנושא של הורות, ואמהות בפרט, נתפס מאוד לא פוטוגני. אמהות יחידנית היא בכלל טאבו. לעשות מזה סידרה מיוחצנת בערוץ 2 זו בהחלט התקדמות.
יש מי שאמר שזה חלק מטרנד. יש מי שאמר שזה בסך הכל פילוח מוצלח של שוק גדול. אני חשבתי שזה שינוי לטובה עבור נשים והורים, ובעיקר אמהות.
העונה השניה, לפי הפרומואים, תהיה “עם הרבה אהבה”. גיבורת הסדרה החליטה שעכשיו עברה שנה והגיע הזמן לצאת מבין החיתולים, ולפגוש מישהו. לא פשוט לאשה, לא צעירונת, עם ילד בבית, לפגוש בן זוג. בלי ספק פן חשוב ומורכב בחייהן של אמהות חד-הוריות.
אבל לדעתי, מישהו שם קצת נבהל. מה, באמת נעשה סדרה על אמהות? דילמות חינוכיות? ג’אגלינג? די, די, עזבו אתכם. נעשה דרמת דייטים. יותר בטוח.
