ידעתי מראש שזה לא יהיה קל.
לפני שנה בערך גיליתי, במהלך שבועיים מלאים טלטלות פיזיות וריגשיות, שאני בהריון, צעיר מאוד, ושלא הכל נראה כשורה. זה היה זמן קצר לאחר הפלה שעברתי בשלב מוקדם של הריון, ובשום אופן יכולתי להרשות לזה לקרות שוב, ולכן החלטתי לאמץ את העצות שקיבלתי למנוחה מירבית.
התוצאה, למרבה השמחה וההקלה, מוצגת כאן משמאל בפוזה אופיינית. יעל נולדה כמעט 7 חודשים מאוחר יותר, לאחר הריון לא קל ובלידה מוקדמת בניתוח קיסרי (בניגוד לכל התוכניות שלי). ילדה בריאה, חייכנית ומתוקה, שאנחנו אוהבים עד בלי די.
ובחזרה אל המשקל שלי – נוסיף לכל מה שתיארתי גם קוצר נשימה ועייפות תהומית שליוו אותי לכל אורך ההריון, וקיבלנו מתכון מושלם לעליה (מרשימה) במשקל, אחרי כמה שנים של אימון ספורט קבוע, שהופסק בבת-אחת. אני נמצאת היום קרוב מאוד למקום שבו הייתי, בשנת 2006, כשהחלטתי שמספיק, ואני חייבת לקחת את עצמי בידיים. אם להיות כנה עם עצמי, גם בחודשים שחלפו מאז הלידה לא בדיוק הקפדתי על תזונה דלת שומן – או דלה בכלל – ועוד לא התחלתי להתאמן. עזבו את התירוצים, הם לא מעניינים באמת. עכשיו הגיע הזמן לעשות משהו בנידון.
בינתיים יעל התעוררה, אז קבלו חיוך רחב, בשביל המוטיבציה:
