כולם מתקדמים בתובנות ויישומי ביג-דאטא ורק הארגון שלכם תקוע? מה המצב בשוק באמת ומה אפשר לעשות כדי לשפר אותו בארגון שלכם?
ישנם דברים שעוברים כחוט השני בכל פרויקט או דילמה ארגונית שנתקלתי בה. לא משנה אם מדובר במוצרים דיגיטליים, ביג-דאטא, מערכות ליבה, שיפור תהליכים תפעוליים ועוד.
ראשית, הדרך לפתרון מוצלח מתחילה בהבנה עמוקה של הצורך. הצורך הזה צריך להיות בעיה מוגדרת וברורה, כזו שמגיעה מתוך השטח (והשטח יכול להיות שיחה עם אנשי השירות או ניתוח של הדוחות הכספיים). כל עוד לא נגדיר את הבעיות והצרכים טוב מספיק, לא נדע לזהות את ההצלחה כשנגיע אליה.
שנית, אין קסמים. גם כשעובדים בתחומים וותיקים ומוכרים, עם מיטב אנשי המקצוע ולפי כל המתודולוגיות המוכחות, תמיד קיימת רמה של אי-וודאות במפגש עם בני האדם שישתמשו בפתרונות שלנו. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בטכנולוגיות חדשות כגון AI או יישומי Big data. צריכה להיות הפנמה של העקרון הזה ונכונות לבדוק את עצמנו כל הזמן וגם לנסות כיוונים חדשים ונוספים. העבודה לא נגמרת ביום שבו גמרנו לפתח.
ג'ניפר בליסנט סוקרת בבלוג של Forrester את מצב השוק מבחינת אימוץ טכנולוגיות דאטא ואנליטיקה. נכון להיום, פחות ממחצית מקבלת ההחלטות שנעשית מבוססת דאטא ואנליטיקה (48.3%) - הרוב מתבצע על בסיס דעות ותחושות בטן. המצב הזה די תואם למה שהראתה הסקירה הקודמת שלהם משנת 2016.
במשוואה פשוטה ומצויינת, היא מציגה את הערך כמכפלה של המידע כפול השימוש שנעשה בו. וכמו בחשבון פשוט, אם השימוש הוא אפסי, גם הערך יהיה אפסי. צריך להתחיל, מקסימום אחר כך נתקן.
אליסון סנואו, אנליסטית אחרת של פורסטר, מתייחסת לשיתוק של ארגונים בכניסה לפרוייקטי דאטא. היא מתייחסת לכמה התנגדויות עיקריות:
אל תחשבו שהארגון שלכם היחיד שמגשש באפילה - רק 10% מהארגונים מתקדמים בישומי ביג דאטא. רוב הסיכויים שהמתחרים שלכם לא בניהם.
אל תפחדו להכשל, תמצאו שותפים בארגון שמוכנים לנסות ולהתנסות איתכם.
תתמקדו בשאלות ואבני דרך קטנות ומוגדרות היטב - אל תנסו בבת אחת למצוא פתרון שיזניק את הארגון קדימה. תתחילו בקטן, תלמדו מזה (ואם תצליחו, נהדר!) ותמשיכו הלאה.
שני דברים שארגונים יכולים לעשות כדי לשפר את היכולת של הארגון שלהם להכנס במהירות ובהצלחה לעולם הזה. הראשון הוא למנות CDO. ארגונים שממנים Chief Data Officer משקיעים בכך יותר, ממוקדים יותר ומקבלים יותר מההחלטות שלהם על בסיס מידע. ה-CDO יכול להתמקד גם בזיהוי בעיות בארגון ולפעול לפתרונן, גם לשנות את התרבות לכזו שמונחית מדדים ומידע וגם לדחוף לתשתיות איסוף מידע מתאים ואחראי.
הדבר השני שארגון יכול לעשות - ופה ל-CDO יש כח משמעותי - הוא לקדם אוריינות מידע. בליסנט מגדירה אוריינות מידע (Data Literacy) כך:
אוריינות מידע היא יכולת לקרוא, להבין ולתקשר מידע ותובנות שנגזרות ממנו.
זוהי מיומנות שהופכת קריטית בעולם שלנו, ובוודאי בארגונים.
יש נטייה לשמור על מיומנויות טכנולוגיות והשימוש בהן אצל המומחים בארגון. מומחים זה חשוב ואין ספק שצריך לוודא שאנשי מקצוע נמצאים בצמתי קבלת החלטות. אבל ככל שהארגון בכללותו מבין יותר בתחום מסויים, כך הוא יוכל להתפתח ותהתקדם טוב יותר בארגון. עובדים ומנהלים בארגון שיש להם רמה גבוהה של אוריינות מידע, ידעו לזהות טוב יותר בעיות וצרכים שניתנים לפתרון באמצעות דאטא ואנליטיקות. הם ידעו לקבל החלטות לפי נתונים והם יתחברו טוב יותר לתובנות שיופקו.
ה-CDO נמצא בעמדת מפתח קריטית בארגון. מנהיגה או מנהיג בעמדה הזו, יוכלו לקדם את הארגון כולו.
