קר לי. ממש ממש קר לי. אני שוכחת שצריך להתלבש חם בכל פעם שאני יוצאת מהבית, וכשאני הולכת לבית המשתפץ כדי לפקח על מה שקורה שם, אני חוזרת אחר כך קפואה כמו טונדרה סיבירית. אמא’לה, כמה כסף יעלה לנו אחר כך להחזיר את הבית הזה לטמפרטורה אנושית, אחרי שהיה פרוץ לכל רוח במשך כל נובמבר ודצמבר. אני מקווה שהיום יתקינו בחזרה את הדלתות, אז לפחות נעצור קצת את הצניחה בטמפרטורות.
קר לי, ושום דבר לא מחמם אותי מספיק. אני עובדת בבית לבד, לא רוצה להדליק הסקה רק בשבילי (יקר) ולא רוצה להדליק חימום במזגן (מייבש). אני שותה טונה של ספלי תה והם לא מספיקים כדי לחמם אותי.
קר לי. אולי מרק. למי יש כח לבשל בקור הזה. צריך לרחוץ כלים כדי לפנות מקום לבשל ואין מים חמים כי לא הדלקתי הסקה ובחוץ אין שמש. לא רוצה לרחוץ במים קרים. קר לי.
אני שותה את התה בספל מקסים שאחי הביא לי מניו יורק. נראה כמו סוכריה, נכון? צילמתי אותו ליד ספל רגיל, כדי שתראו שהוא כפול בגודלו. ככה צריך לשתות תה. ברמן, תן לי פה חצי ליטר צ’אי מהחבית!
קר לי. ואפילו החורף עוד לא התחיל.
