כל מי שראה מפות עתיקות של העולם, כמו מפת בונטינג המוצגת כאן מימין, מבין שמדובר בייצוג תפיסתי של המציאות. יש קשר בין מה שמוצג במפה ובין העולם, אולם המציאות עוברת פרשנות מאסיבית בדרך לייצוג שלה במפה. אני מניחה מי שהשתמש במפה כזו לא ציפה שהיא תהווה כלי שימושי (לניווט למשל) כמו המפה המודרנית שמוצגת לשמאלה, אלא בעיקר הצהרה או כלי חינוכי.
עם זאת, הצפייה במפה מספקת לנו הצצה מעניינת למוחו של בן התקופה שצייר אותה. ירושלים במרכז העולם, הסימטריה של היבשות המרכיבות את העולם ועוד.
חשבתי על המפות העתיקות השבוע, כשנועם חזר מחוג הפיסול עם יצירה חדשה – בית החזה האנושי. כן, קראתם נכון. לא פעם אנחנו מדברים בבית על נושאים הקשורים בפיזיולוגיה וביולוגיה בכלל, ובשבועות האחרונים דנו בהם לעומק בזכות העובדה שעמית לומדת בשיעורי מדעים על הנושא. טיפלנו בכל ההיבטים של מערכת הדם ומחזור הדם, הראות ועוד. כמובן שתוך כדי הדיונים האלו הגענו גם לנושאים אחרים הקשורים בגוף האדם.
והנה הפסל שהכין נועם (הוספתי תוויות לפי ההסברים שלו):
נועם מראה את כל האברים החשובים: הריאות, עם הנאדיות שבהן (בלעדיהן לא יתקיים חילוף גאזים), הלב וממנו יוצאים העורקים והורידים (שימו לב לדם הכחול, הדל בחמצן). מאוד אהבתי שנועם הקדיש חלק מיוחד ל-DNA, אותו חומר חיוני אבל קצת לא ברור איפה הוא בדיוק נמצא. החלקים השונים אינם ממוקמים במקום המדוייק שבו הם נמצאים בגוף (הסרעפת מתחת לריאות, הלב מאחוריהן, ועוד).
מה שאהבתי מאוד הוא כיצד הפסל הזה מייצג את התפיסה של נועם לגבי האנטומיה של בית החזה, ומדגישה מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. אולי זה לא שימושי אם אתה רוצה לערוך ניתוח לב פתוח, או לפחות החייאה, אבל זה נהדר לראות כמה מהמידע שהוא שומע בדרך אגב בארוחות הערב, נקלט ונטמע.
ולמי שצריך משהו קצת יותר מדוייק, קבלו כשירות לציבור:
コメント