משתלמת, בטח משתלמת

החודשיים האחרונים היו מבחן לא פשוט לסבלנות שלי. אני מדברת כמובן על המשקל, שבמקום להתדרדר כלפי מטה, בחר להשאר במקום, ואפילו לעלות. לעלות.

לא משהו דרמטי, שני קילוגרם*, אבל עדיין זה מעצבן. אני מקפידה לאכול דל-שומן בלבד; אני מתאמנת בקביעות – עם ארז ולבד; מה נשתנה? מקובל עלי שלא יורדים לנצח באותו קצב, אבל מה פתאום לעלות.

בהתחלה ניסיתי לנתח את זה בצורה הגיונית: אם ירדתי במשקל, זה אומר שה-BMR שלי ירד גם הוא, וזה אומר שאני צריכה לצרוך פחות קלוריות. אבל השינוי הוא זניח, וממילא אני לא סופרת קלוריות אלא אוכלת כשאני רעבה. ויותר מכך, לפני חודשיים הגברתי את עצימות האימונים שלי, והתחלתי לרוץ.

כן, קראתם נכון, לרוץ. אני מרגישה מספיק חזקה וקלה כדי שאוכל לעשות את זה. ואני מה-זה מבסוטית מעצמי. אז נכון שאני רצה די לאט (8-8.5 קמ"ש). ונכון שאחרי 10 דקות ריצה אני חייבת לעבור להליכה, כי אני כבר עייפה מאוד. אבל אני משתפרת בהתמדה ומקווה בתוך חודשיים נוספים להגיע למצב שאני יכולה לרוץ 30 דקות ובזאת לסגור את האימון. אפילו קניתי לי נעלי ריצה מעולות וממש כיף לי איתן.

אז איך זה שדווקא כשאני מגבירה את עוצמת האימון, המשקל לא יורד? איזה תסכול.

אחרי ההגיון, אחרי הסבלנות, התחילה העצבנות. כבר חודש וחצי, ואין שינוי, מה יהיה? מה אם זה המשקל שהגוף שלי בחר כנקודת איזון? מה אם אני אשאר במשקל הזה?

באחד הערבים, שסיים יום מוטרף במיוחד, במהלכו לא היה לי זמן לאכול כמעט בכלל, מצאתי את עצמי חושבת "לא נורא, יום אחד לא לאכול לא יזיק לי. אולי אני סוף סוף אחזור לרדת במשקל". אחרי רגע הבנתי שאני בדרך ליפול לאותו מקום שהכשיל אותי כל כך הרבה פעמים בעבר. השלב הבא הוא ספירת קלוריות, צום וגרוע מכך – ויתור. לא, בשום אופן לא.

הלוואי והייתי יכולה לומר שעזבתי את המשקל. להיפך, המשכתי לשקול את עצמי כל בוקר כדי לבדוק האם יש תזוזה סוף סוף. אבל כל הזמן אמרתי לעצמי שזה בסדר, ושגם אם אין שום שינוי, אני עדיין מצליחה להשאר ולשמור על מה שהשגתי. וזה לא מעט. היו ימים שאפילו השתכנעתי 😉

אמרנו שמשתלמת, נכון? הסבלנות כמובן. הבוקר יכולתי לרשום לפני שסוף סוף חזרתי למגמת הירידה האיטית שלי. איזו הקלה… רק עוד 11.5 ק"ג** עד למשקל היעד שלי.

* כן, אני מודעת לכך שיש אנשים שעבורם 2 ק"ג זה חצי ממה שהם מנסים להוריד, אז זה כן דרמטי. אבל מבחינתי, 2 ק"ג זה 9% ממה שכבר הורדתי אז זה לא כזה ביג-דיל. ** כן, אני מודעת לכך וכו’.

#עלעצמי