ללכת לעצרת: בעד ונגד

עוד לא הספקתי לקרוא את הדו”ח המלא, אבל הספקתי לשמוע את השופט וינוגרד במסיבת העיתונאים ולקרוא מעט ממי שכתבו על הדו”ח, והרוח הכללית ברורה (לא שיש פה איזושהי הפתעה, רק בחילה מתעצמת). ביום חמישי מתקיימת עצרת הקוראת להתפטרותו של אולמרט, ואני מתלבטת מאוד בשאלה האם ללכת לעצרת או לא. אין לי החלטה, רק סימני שאלה. נגד: – כי אין ממש חלופות ראויות. התחושה היא שיש ואקום מנהיגותי, ואלו שכן מצטיירים כראויים (ליבני? איילון?) הם גם כאלו שבעצם אין מאחוריהם רקורד מספק. אני לא מרגישה שאני יודעת עליהם מספיק כדי לבחור בהם. – כי יש סיכוי רב שאם אולמרט הולך, ביבי ייבחר. – כי בחירות הן תהליך שמשתק את פעולתם של משרדי הממשלה, וזה אומר שגם רפורמות חיוביות לא יוכלו להתבצע. בעד: – כי אי אפשר לתת פרס להנהגה הנוכחית. הם חייבים ללכת, בהתפטרות או בבעיטה. – כי עצרות ריקות מעבירות רק מסר אחד: אדישות. אף אחד לא יסתכל על הכיכר הריקה למחצה ויחשוב “יש הרבה אנשים שמתלבטים”. מי שיסתכל על הכיכר הריקה למחצה יגיד: “העם אדיש”. אדישות נותנת לגיטימציה לפוליטיקאים להמשיך ולעשות מה שבא להם. אני לא יודעת מה להחליט. אשמח לשמוע עוד דעות, אם פיספסתי משהו לדעתכם.

#בלוגינג #מעורבות