• אדוה לוטן

כואב לו ואני בוכה

אני חושבת שאין דבר שיותר קשה להורה, מאשר לראות את הילד שלך סובל, מבלי שתוכל ממש לעזור לו. כשברקע נמצאות החלטות שקיבלתי, ומשפיעות עליו, זה הופך את ההתמודדות למייסרת הרבה יותר.

השנה העברנו את השובב שלי לגן חדש. גן פרטי, שמאוד משקיע בילדים, והבכורה בילתה בו שנה אחת מהנה ומפרה מאוד. ההתלבטות היחידה – שלנו ושל הגננות – היתה שהוא הילד הכי קטן בגן. הוא התחיל את השנה כשהוא בן שלוש וחודשיים, צעיר בארבע חודשים כמעט מהילדה הבאה אחריו.

היום, שלושה וחצי חודשים אחרי תחילת השנה, אני נפרדת כל בוקר מילד אומלל. בשבועות האחרונים, אחרי שבילה כמה ימים בבית עם שפעת, אפילו מה שהשתפר מתחילת השנה חזר ונסוג.

לא אלאה אתכם בכל הבעיות והקשיים. אנחנו אמורים להפגש בשבוע הבא עם הגננות, ולחשוב ביחד מה לעשות. האם זה משהו שקשור לבית? האם זה הגן שלא מתאים? הרכב הגילאים?

אבל הדבר שהכי כואב לי, הוא שאני מרגישה כמה שהוא אומלל. אומלל ובודד.

#אישי #הורות

את הבלוג שלי אני מנהלת למעלה מעשור וכתבתי בו על שלל נושאים: מקצועיים, אישיים, פוליטיים, חינוכיים ואפילו כאלו שקשורים לתזונה ודיאטה.

אני יועצת עסקית-טכנולוגית והמומחיות שלי היא לחבר את היעדים העסקיים של הארגון עם הצרכים האמיתיים של הלקוחות על מנת לייצר את הפתרון הטכנולוגי הנכון והחדשני שהארגון יוכל ליישם ביעילות. אני מתמחה בדיגיטל וחווית לקוח, אדפטציה של הארגון לעידן הדיגיטלי - והרבה יותר מזה. אני גם חובבת נלהבת של מדע, טכנולוגיה, היסטוריה ומדע בדיוני. אני מעבירה הרצאות העשרה בנושאים האלו ובנוסף אני מנחה פאנלים ואירועים. והאם ציינתי שאני מנכ"לית בהתנדבות של עמותת מדעת? 

אדוה לוטן

פוסטים אחרונים
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn - Black Circle

אשמח שתשלחו לי מייל, תתקשרו או פשוט תצרו קשר. 

edva.lotan@gmail.com

052-2385946

שלחו לי הודעה בווטסאפ