top of page

“זה הופך לאורח חיים”, הם אמרו

  • תמונת הסופר/ת: אדוה לוטן
    אדוה לוטן
  • 13 ביולי 2017
  • זמן קריאה 2 דקות

מזמן לא סיפרתי איך הולך לי מבחינת שמירה על המשקל והחודש אני מציינת 5 שנים מאז שהתחלתי את הדיאטה הגדולה, אז זו הזדמנות מצויינת. הקיץ הקודם היה שיא מבחינת עליה במשקל – צברתי כמעט 10 ק”ג מעל משקל היעד המקורי שלי ולאור ההיסטוריה זה לא בישר טובות, כי הרי אני כבר יודעת כמה גבוה אני יכולה להגיע ואין שום סיבה להניח שזה לא יקרה שוב. 



מתישהו בסתיו תפסתי את עצמי והתחלתי מבצע #לרדת10 במטרה להחזיר את עצמי למשקל הרצוי. בעזרתן של כמה חברות טובות זה הלך לא רע וכמעט כשהגעתי ליעד, איכשהו הצלחתי שוב לצאת מאיפוס. זה עלה לי ב-5 קילוגרם שמיהרו לתפוס מחדש את מקומם. 

בפעם השניה תפסתי את עצמי קצת יותר מוקדם ועכשיו אני שוב מנסה לחזור לאותה נקודה. מכיוון שיש לי נסיון טוב עם גיוס תמריצים חיצוניים ולא רק פנימיים, קניתי לעצמי צעצוע חדש – fitbit, חיישן לביש שסופר צעדים. זה מוסיף עוד מימד לניטור הקבוע שאני נאלצת לבצע עם יומן האכילה (בלעדיו הכל הולך לעזאזל, למרבה הצער). אז אני עוקבת אחר כמות הצעדים, שינה, ועל הדרך גם רושמת כמויות שתיה. כרגע, למשל, פיטביט רומז לי שבמקום לשבת ולקטר בבלוג, אני צריכה לקום ולהסתובב קצת.


בנוסף, אני מנסה לגייס גם תמריצים פנימיים ולתגמל את עצמי על הצלחות. למשל, דרך שופינג 😉



החשש הכי גדול שלי הוא כמובן ההגעה ליעד, כלומר החיים עצמם. תמיד אומרים לי “כן, זה הופך לאורח חיים” – ובכן, אני יכולה לומר אחרי כל השנים האלו, שזה לא עובד. אני נכשלת כישלון חרוץ בהפיכת השמירה על המשקל לאורח חיים. כנראה שהבעיה היא איפשהו אצלי. לחילופין, זה בלוף שאנשים רזים, או אנשים שהפכו את השמירה על המשקל למקצוע שלהם, מוכרים לכולנו.

כך או אחרת, אני לא מצליחה למצוא את האיזון. אני לא מצליחה להכנס לשגרת אכילה שמשאירה אותי פחות- או יותר באותה נקודה. בשנייה שאני מרפה – אני צריכה לשלם.



זו מחשבה מדכדכת מאוד שישר מפעילה אצלי, כמובן, בולמוס של אכילה רגשית (תודו שזה הולם). לא פחות מדכדכת הרציונליזציה שהמוח שלי עושה כשהוא מסביר לי שאם הייתי סובלת ממחלה גם אז לא הייתה לי ברירה אלא להתנהל כל החיים תחת משטר קפדני של שמירה על הבריאות. 

אז אני חיה בין המצב שבו אני שומרת ומקפידה וסופרת ומתעדת, ובין המצב שבו אני מרפה ואחרי חודשיים מסתכלת בחרדה ומגלה כמה עליתי. בינתיים אני מצליחה, כשאני מתאפסת, לנצח את הקילוגרמים ולגרום להם להיעלם. אבל אני לא משלה את עצמי – ככל שאתבגר זה יהפוך קשה יותר ויותר. ואז מה יהיה?

פוסטים אחרונים

הצג הכול
אופס! חזרה ליומן האכילה

כן, יצאתי מאיפוס. יש להודות באמת. אחרי חודשיים שבהם הצלחתי לאכול בלי יומן האכילה ולמרות זאת לשמור על תפריט מתאים ולשמור על טווח המשקל...

 
 
 
משחררת

לפני שבועים בערך, מתישהו לקראת חצות, כשגררתי את עצמי לכיוון המיטה, תפסתי שלא הכנסתי ליומן האכילה שלי שום דבר במשך כל היום. פשוט שכחתי....

 
 
 

Commentaires


את הבלוג שלי אני מנהלת למעלה מעשור וכתבתי בו על שלל נושאים: מקצועיים, אישיים, פוליטיים, חינוכיים ואפילו כאלו שקשורים לתזונה ודיאטה.

אני יועצת עסקית-טכנולוגית והמומחיות שלי היא לחבר את היעדים העסקיים של הארגון עם הצרכים האמיתיים של הלקוחות על מנת לייצר את הפתרון הטכנולוגי הנכון והחדשני שהארגון יוכל ליישם ביעילות. אני מתמחה בדיגיטל וחווית לקוח, אדפטציה של הארגון לעידן הדיגיטלי - והרבה יותר מזה. אני גם חובבת נלהבת של מדע, טכנולוגיה, היסטוריה ומדע בדיוני. אני מעבירה הרצאות העשרה בנושאים האלו ובנוסף אני מנחה פאנלים ואירועים. והאם ציינתי שאני מנכ"לית בהתנדבות של עמותת מדעת? 

053_edited.jpg

אדוה לוטן

פוסטים אחרונים
bottom of page