הוא מלטף את פני בעדינות. שתי ידיו חופנות את לחיי, ופניו מתקרבות עד שהן נוגעות בשלי. “אני אוהב אותך מאוד” הוא לואט, ונצמד אלי בחיבוק. אני משיבה חיבוק חם ונושקת למצחו, “גם אני”, אני משיבה. אנחנו בחדרי, מתעוררים לבוקר סתווי אפרפר, אחרי ליל חלומות משותפים. הוא יודע תמיד מתי אני ישנה לבדי, ומגיע אלי, בחסות הלילה, לחבק אותי בשנתי. ידו מושטת תחת חולצתי והוא מנסה למשמש את שדי, כפי שהתרגל לעשות מיום שאנחנו ביחד. אני מחייכת אבל מושכת את ידו משם. הוא מחבק אותי שוב בלהט. ואז עוצר לרגע, כאילו נזכר בדבר מה, ושואל: “את יכולה להדליק לי הוֹפּ, אמא?”
top of page
את הבלוג שלי אני מנהלת למעלה מעשור וכתבתי בו על שלל נושאים: מקצועיים, אישיים, פוליטיים, חינוכיים ואפילו כאלו שקשורים לתזונה ודיאטה.
אני יועצת עסקית-טכנולוגית והמומחיות שלי היא לחבר את היעדים העסקיים של הארגון עם הצרכים האמיתיים של הלקוחות על מנת לייצר את הפתרון הטכנולוגי הנכון והחדשני שהארגון יוכל ליישם ביעילות. אני מתמחה בדיגיטל וחווית לקוח, אדפטציה של הארגון לעידן הדיגיטלי - והרבה יותר מזה. אני גם חובבת נלהבת של מדע, טכנולוגיה, היסטוריה ומדע בדיוני. אני מעבירה הרצאות העשרה בנושאים האלו ובנוסף אני מנחה פאנלים ואירועים. והאם ציינתי שאני מנכ"לית בהתנדבות של עמותת מדעת?
אדוה לוטן
פוסטים אחרונים
bottom of page
Comentários