כן, יצאתי מאיפוס. יש להודות באמת.
אחרי חודשיים שבהם הצלחתי לאכול בלי יומן האכילה ולמרות זאת לשמור על תפריט מתאים ולשמור על טווח המשקל שקבעתי לעצמי, השבועות האחרונים הרגישו כמו סצינה מ”כח משיכה”. טוב, אולי אני קצת מגזימה, אבל בהחלט לא הרגשתי בשליטה כמו בעבר.
השבוע עליתי על המשקל והבנתי שהעליה הקלה במשקל אינה בטווח העליה/ירידה שליוו אותי בשבועות האחרונים, אלא פשוט עליה אמיתית במשקל. ובניגוד לחודשים האחרונים, התוספת הזו לא נעלמה אחרי יום או יומיים.
אני אסתכן בלהשמע כמו נערה עם הפרעות אכילה, ואספר לכם שמדובר בקילוגרם אחד, או כמו שאמרה לי הבת שלי: “אמא, זה כולה קילו”. נכון, רק אחד, אבל אם אתן לו להשאר, הוא עלול להביא את החברים שלו. ויותר מזה – אני צריכה להחזיר את התזונה הרגילה שלי לכזו שלא תאפשר לי לעלות במשקל כל כך בקלות.
ניקיתי את האבק מאפליקציית יומן האכילה שלי, הגדרתי לעצמי תוכנית לירידה במשקל ויצאתי לדרך. ההרגשה – משונה. מצד אחד מוכרת מאוד והיה לי פשוט לחזור לשגרה הזו. מצד שני, אני מרגישה שאני צריכה לעבוד על עצמי כמו שעבדתי על עצמי לפני שנה וחצי, כשיצאתי לדרך. אני מאד מקווה שתוך כמה ימים ההרגשה הזו תעלם והשגרה תהיה לי יותר קלה.
אוף.
Comments